בשנת 1982 פונתה העיר ונהרסה במסגרת הסכם השלום בין ישראל ומצרים. רוב תושבי המקום התפנו מרצון לפני הפינוי, אך בעקבות התבצרות פעילי ימין ובעיקר אנשי תנועת גוש אמונים בבתים, גלש הפינוי למאבק אלים בין המפנים למתבצרים. על מערך הפינוי פיקד אריאל שרון.
הריסות העיר נשארו כמות שהן באזור עליו עמדה פעם העיר עד היום. ההגעה לאזור הריסות ימית מלווה בקשיים רבים שמערימים השלטונות במצרים. למרות זאת, בשנת 2005 ביקר באזור ההריסות צחי הנגבי. בתקופת הפינוי התבצר הנגבי, שהיה אז סטודנט ואחד ממובילי המאבק בנסיגה מסיני, באנדרטה סמוך לעיר יחד עם חבריו.
ישראל לא ציינה בשום מקום באופן רשמי את העיר ימית. הציון היחידי לעיר הוקם בישיבת ההסדר ימית שפונתה מהעיר והוקמה מחדש בישוב נוה דקלים בגוש קטיף תחת שם חדש: ישיבת ההסדר נוה דקלים. עם ביצוע תוכנית ההתנתקות בשנת 2005 פונתה הישיבה פעם שנייה והיא מוקמת בימים אלו באשדוד. בישיבה שנבנית אמורים להיות מונצחים באנדרטאות מיוחדות, הן העיר ימית והן היישוב נוה דקלים.
English
עברית
Русский
