המכה העשירית: מכת בכורות

ה' אמר למשה שהוא יגרום עוד מכה אחת על פרעה ועל מצרים ואחרי כן פרעה יבקש מבני ישראל לעזוב מיד. ה' ציווה על משה לדבר אל העם המצרי, כי הוא נחשב איש גדול גם בעיני עבדי פרעה ובעיני העם. משה מוסר לעם שבערך בחצות הלילה ה' יבוא אליהם, וכל בן בכור במצרים ימות, מבכורו של פרעה ועד לבכור השפחות והבהמות של מצרים. לעומת המצרים, אף לא ילד אחד מבני ישראל ימות, כדי שמצרים ידעו שה' מעדיף את בני ישראל. על ידי כך המצרים יבואו ויבקשו מבני ישראל לעזוב את מצרים, ולא משה יבוא לבקש מפרעה לשחרר את בני ישראל כמו שעשה עד עכשיו. גם אחרי האיום במכת בכורות פרעה מסרב לתת לבני ישראל ללכת מארצו אבל לאחר המכה פרעה משחרר את כל בני ישראל. המכה הייתה דווקא בבכורים לפי הכתוב: "בני בכורי ישראל. ואומר אליך, שלח את-בני ויעבדני, ותמאן, לשלחו--הנה אנוכי הורג, את-בנך בכורך" (שמות ד, כב). כלומר, כל העמים הם כמו אחים ועם ישראל הוא העם הבכור. לכן כיוון שפרעה ניסה לפגוע בבן הבכור של ה' - פגע ה' בבכורי מצריים.